#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכו. מנין שלר""מ יש איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת? (לד. ותוס')"	"דתנן טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביוה""כ חייב ארבע חטאות ואשם אחד ר""מ אומר אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב. חיובי החטאות משום אוכל קדשים בטומאת הגוף ומשום חלב ומשום נותר ומשום יוה""כ ומשום הוצאה, ואשם מעילות דאפילו כהן לגבי אימורים זר הוא.<br>משנוצרה בהמה זו והיא חולין נאסר חלבה באכילה ומותר בהנאה, הוקדשה מיגו דאתוסף איסור הנאה על החלב משום קדשים איתוסף נמי איסור אכילה משום זרות, הוה ליה נותר מיגו דאיתוסף איסור למזבח משום נותר איתוסף נמי לכהן משום נותר, נטמא זה מיגו דמיתסר בשאר חתיכות משום טומאה נאסר בכולל גם בזו משום טומאה, הו""ל יוה""כ מיגו דמיתסר בחולין משום יוה""כ אסור בכולל גם בזו משום יוה""כ. לרש""י כשקידש היום חלו עליו איסור אכילת יוה""כ ואיסור הוצאת שבת בבת אחת. ולתוס' (ד""ה והוציאו) חלו איסור הוצאה דשבת ואיסור הוצאה דיוה""כ בבת אחת."	יבמות לד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכז. כיצד ניתן לפרש משנתנו אליבא דר""ש? (לד. ותוס')"	"כשחלו כל האיסורים בבת אחת. שמינו האחים שליח להוליך את הקידושין ומינו האחיות שליח לקבל את הקידושין ופגע שליח בשליח וחלו יחד על זה ועל זה איסור אשת איש ואיסור אשת אח ואחות אשה. ובשופעות מתוך שנים עשר לאחר שנים עשר לחייב את הנשים באיסור נידות. לגירסת רש""י בשופעות מתוך י""ג לאחר י""ג לחייב את האנשים ולגי' התוס' (ד""ה מתוך) בשופעות מתוך ג' לאחר ג'. וכתבו התוס' שבין לגירסת רש""י ובין לגירסתם שופעות לאו דוקא אלא שראתה ולא טבלה בינתים, ולגירסת התוס' שראתה בתוך ג' ולא טבלה עד לאחר י""ב. ולרש""י מיירי שביום ששלמה שנת י""ג מסרו הקידושין שיחולו כשיגדילו, ולתוס' מיירי שמינו את השליח לאחר שהגדילו."	יבמות לד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. האם צריכות להמתין שלשה חדשים 1) גיורת ומשוחררת אחר טבילתן 2) קטנה לאחר מיאון או גט או זנות 3) יוצאת בשן ועין? (לד: - לה. ותוס')	"1) לר' יהודה צריכות לר' יוסי אין צריכות. לל""ק דשמואל קטנה א""צ וגדולה צריכה, דאע""ג דסתם עובדת כוכבים ושפחה זונות הן לא גזרו רבנן בקטנה להמתין אחר טבילת גיורת ומשוחררת כלום. לל""ב דשמואל גם גדולה א""צ להמתין, דסבר כר' יוסי דמתיר להן ליארס ולינשא מיד, וטעמו לרבה שאשה מזנה משמשת במוך כדי שלא תתעבר ולאביי אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר.<br>2) במיאון א""צ להמתין, דאין לגזור משום גדולה דאין גדולה יוצאת במיאון. נתן לה גט צריכה להמתין דגזרו משום גדולה. בזנות לל""ק צריכה להמתין שגזרו אטו גדולה ולל""ב א""צ להמתין דזנות בקטנה לא שכיח.<br>3) לרש""י כל מזנה מתהפכת דהיפוך קל לה ואינה רוצה להתעבר ולכן גם היא א""צ להמתין לר' יוסי. ולתוס' (ד""ה חוץ) בה מודה ר' יוסי שצריכה להמתין."	יבמות לד: - לה. ותוס'		
